רדימיקס מוצרי בטון ]ישראל[ בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע"מ ואח'

החלטה

א. מבוא

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן שהגישו המבקשים - הנתבעים, כנגד תביעה כספית בסך 221,747.5 ₪, שהגישה נגדם המשיבה – התובעת, בהליך של סדר דין מקוצר.

הבקשה נתמכה בתצהירו של המבקש 2, המשמש כמנכ"ל המבקשת 1.

ביום 12.5.11, התקיים בפניי דיון בבקשה. במהלך הדיון הודיע ב"כ המשיבה כי מאחר ולטענתה התצהיר שניתן בתמיכה לבקשה אינו מגלה הגנה, היא מוותרת על חקירת המצהיר. לפיכך סיכמו בפניי ב"כ הצדדים טענותיהם.

בהתאם לאמור תינתן על ידי להלן החלטה בבר"ל, על סמך כתבי הטענות המונחים בפניי.

בבסיסה של התביעה שהגישה המשיבה עומד הסכם מס' 8344, בו התקשרו המבקשת 1 (להלן:"החברה"), והמשיבה ביום 15.3.10, לפיו הזמינה החברה מהמשיבה מוצרי בטון, בהתאם לתנאים שפורטו בהסכם. (להלן: "ההסכם"). התביעה כנגד המבקש 2 (להלן: "חיים"), הוגשה מכח ערבותו האישית להתחייבויות החברה על פי ההסכם.

לכתב התביעה צירפה המשיבה כרטסת הנהלת חשבונות המתנהלת אצלה, ולפיה נותרו המבקשים בגין מוצרי בטון שסופקו להם על פי הזמנתם, סך של 213,275.88 ₪ (קרן חוב מחודש אוגוסט 2010 לו צורפה ריבית הסכמית בשיעור של 3% כפי שנקבע בתנאי ההסכם). כן צורפה על ידי המשיבה המחאה שנמשכה על ידי החברה לטובת המשיבה ע"ס 180,864.33 ₪, ז.פ. 5.8.10, אשר חוללה בחוסר פירעון בשל היות חשבונה של החברה מוגבל.

ב. טענות המבקשים

הטענה המרכזית העומדת בבסיס הגנתם של המבקשים הינם כי התקשרו עם המשיבה בהסכם בהתקשרות פורמאלית בלבד, וזאת משתי סיבות:

האחת, על מנת לשמור על סיווגה הכספי בהיקף בלתי מוגבל לביצוע עבודות תשתיות וכן כוכבית לעבודות ממשלתיות. לטענת המבקשים על מנת לשמור על הסיווג על החברה להראות פעילות שוטפת ומחזור עסקים גבוה.

שנית, המבקשים הסכימו להתקשר עם המשיבה בעבור הקבלן סאמר אבו נאסרה (להלן: "סאמר") , לפי הצעתו של חברו של חיים בשם "עמר",וזאת מאחר וסאמר אינו קבלן רשום כחוק וזאת בגין עברו העסקי הכושל והסתבכותו בחייו האישיים והעסקיים, עובדה המונעת ממנו את האפשרות להתקשר ישירות עם גופים גדולים וכן עם ספקי סחורות. בהתאם, נרשמו המבקשים "כקבלן רשום" על הנייר בלבד בפרוייקט "כפר זיתים", שעה שבפועל הקבלן הראשי המבצע היה סאמר.(להלן: "הפרוייקט").

לטענתו של חיים, בסמוך לחודש מרץ 2010, פנה סאמר אל המשיבה, מבלי ליידע את המבקשים, וסיכם עימה את תנאי ההתקשרות, לרבות כמויות, מחירים, ואובליגו בסך 100,000 ₪. לטענתו של חיים הדברים הובאו לידיעתו לאחר שכבר סוכמו בין המשיבה לסאמר.

לטענתו של חיים, החברה הבהירה למשיבה שלא לייצר או לספק מוצרי בטון ללא קבלת אישורה בכתב, זאת חרף כך שהתשלום בגין מוצרי הבטון בוצע על ידי סאמר, וזאת בשל חששה של החברה כי סאמר יבצע הזמנת סחורות בהיקף גדול יותר מהנחוץ לעבודה בכפר הזיתים, לטובת אתרי עבודה אחרים, תוך סיכון המבקשים. לתצהירו של חיים צורפה כנספח ב' הודעה שנשלחה למשיבה מיום 10.3.10, מאת החברה, בה נכתב: "יש לתכנן צינורות לפי תוכניות מצורפות. אין לייצר ללא אישור תוכניות על ידי חים מנגד בלבד..".

בתצהירו אישר חיים את דבר חתימתו על ההסכם, הן בשם החברה ובשם עצמו במקום המיועד לחתימת הערב (סעיף 36 לתצהירו). לטענתו של חיים חתם על הסכם כ"חותמת גומי" לאחר שכל הסיכומים הושגו וסוכמו בין סאמר לנציגי המשיבה.

לטענתו של חיים, סוכם עם נציגי המשיבה כי התשלום בגין מוצרי הבטון יבוצע על ידי סאמר, אשר משמש כיום כקבלן ראשי בפרויקט. כן סוכם לטענתו כי המשיבה לא תפרע את ההמחאות של החברה וכי המחאות אלה לא יוצגו לפירעון ויוחלפו תחת המחאות או כסף מזומן שסאמר ימסור ישירות למשיבה.

חיים אף העלה טענה לפיה נעשק על ידי המשיבה, אשר החתימה אותו כערב באופן אישי לחובותיו של סאמר, תוך ניצול מצוקתו ומצוקת החברה לשמור על סיווגה הכספי הגבוה של החברה.

עוד טען חיים בתצהירו כי לא היתה למבקשים כל זיקה ישירה להזמנת מוצרי הבטון לאתר הפרויקט, ואין בידם כל ידיעה בדבר קבלת מוצרי הבטון בפועל באתר הפרוייקט, שכן סאמר היה זה אשר קיבל את מוצרי הבטון. בטיעונו זה ביקש חיים להפנות לתעודות המשלוח אשר צורפו לכתב התביעה מהן ניתן ללמוד לטענתו כי על רובן מופיע מספר הטלפון של סאמר לשם תיאום אספקת מוצרי הבטון.

כן טען חיים כי במהלך חודש אפריל 2010, פנה אליו נציג המשיבה והתריע בפניו כי ישנה חריגה ממסגרת האובליגו אשר הועמדה לרשות החברה על פי ההסכם בסך 100,000 ₪. לטענתו, בתגובה לדברים, הזכיר לנציג המשיבה כי התריע בתחילת חודש מרץ שלא לספק סחורה ללא מתן אישורו בכתב וכי הסחורה הוזמנה ונמשכה על ידי סאמר וכי הוא זה אשר אמור לשלם בעבורה. כן הוסיף חיים וטען כי הבהיר לנציג המשיבה כי החברה מעולם לא אישרה חריגה מאובליגו של 100,000 ₪, אשר גם הוא נתבקש וסוכם בין סאמר למשיבה.

לטענתו של חיים, ההמחאה אשר צורפה לכתב התביעה כנספח ד', הוצגה על ידי המשיבה לפירעון, בניגוד גמור לסיכום הדברים בע"פ מיום 15.3.10, עם נציג המשיבה.